נעים להיזכר בתקופת גידול הילדים. היינו חברים של עודד ובילי מוסקונה-לרמן (הוזכרה כאן על ידי יעל לאחרונה). עודד היה ועודנו מומחה ואוהב המדבר. אנחנו לא. אבל הלכנו איתם לנגב וישננו בלילה… ושמענו זאבים ונרגענו כשעודד שכנע אותנו שהם לא מזיקים. בבקר, באמת קמנו בריאים ושלמים.
עדולה
מַחֲנֵה פֶּסַח
מַה נִּשְׁתַּנָּה? מַה נִּשְׁתַּנָּה?
שֶׁהַלַּיְלָה נִישַׁן בְּשַׂק-שֵׁנָה.
שֶׁהַלַּיְלָה נִישַׁן בְּלִי תִּקְרָה, בְּלִי קִירוֹת,
שֶׁהַלַּיְלָה נִישַׁן
בְּ'נַחַל נְקָרוֹת'!
וּמַה נִּשְׁתַּנָּה עוֹד? אֱמֹר לִי, שָׁלֵו ,
שֶׁהַלַּיְלָה שִׁיר-עֶרֶשׂ יָשִׁיר לִי… זְאֵב!
שִׁירוֹ כְּלָל וּכְלָל אֵינֶנּוּ מַרְדִּים,
בְּתוֹךְ הַשַקִים
הַיְּלָדִים רוֹעֲדִים…
אַךְ אַבָּא אוֹמֵר: "הִסְתַּכְּלוּ בַּכּוֹכָבִים,
אֵלֵיהֶם עוֹלָה יִלְלַת הַזְּאֵבִים."
מִסְתַּכְּלִים בַּכּוֹכָבִים… וּמְבַקְּשִׁים בַּלֵּב:
שֶׁהוּא לֹא יִתְקָרֵב!
שֶׁהוּא לֹא יִ תְ קָ רֵ ב!
כמה נפלא נגב,
כמה נפלא לישון בחוץ,
זה הדבר שהכי מנקה אותי.
על הזאבים אפשר לוותר 🙂
מקסים סבינה
מזמין ציור
זאבים באמת באים בלילה.
שיר יפה. לילדים?